הנגשת אתרים לפי התקן הישראלי

הנגשת אתרים היא התאמה של האתר כך שגם אנשים עם מוגבלות יוכלו להשתמש בו: לקרוא, לנווט, למלא טופס ולקנות. מדובר בגולשים עם לקויות ראייה, שמיעה, תנועה או קשב, ורבים מהם משתמשים בטכנולוגיות מסייעות כמו קורא מסך או ניווט במקלדת בלבד.

בישראל נגישות אתרים היא גם חובה חוקית לרוב העסקים שנותנים שירות לציבור דרך האינטרנט. אנחנו מנגישים אתרים דרך עבודה בקוד ובתוכן, מכינים הצהרת נגישות ומוודאים שהאתר נשאר נגיש גם אחרי עדכונים.

המידע בעמוד הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

החובה נובעת מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, שחלק מהן עוסק בשירות ובמידע שניתנים באינטרנט. לפי ההסבר של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אתר נגיש הוא אתר שעומד בדרישות התקנות ובתקן הישראלי ת"י 5568, שמבוסס על הנחיות WCAG ברמה AA.

אלה הדברים העיקריים שכדאי להכיר:

• החובה חלה על בעלים, מחזיקים או מפעילים של אתר שנותן שירות לציבור בישראל, כולל עסקים פרטיים.
• יש לפרסם באתר הצהרת נגישות שמפרטת את ההתאמות שבוצעו ואת פרטי רכז הנגישות.
• אין "תו תקן" לאתרים. הנציבות לא מאשרת אתרים מראש, ויכולה לבדוק אתר גם אחרי שפורסמה בו הצהרה.
• צריך לשמור על רמת הנגישות לאורך זמן, גם כשמוסיפים עמודים ותכנים.
• יש פטורים מסוימים, למשל בגלל נטל כלכלי כבד, והם מוגדרים בתקנות.

את ההסבר המלא אפשר לקרוא במדריך נגישות אתרי אינטרנט של נציבות שוויון זכויות. אם יש ספק לגבי האתר שלכם, כדאי להתייעץ עם עורך דין.

הרבה אתרים מסתפקים ב"סרגל נגישות": תוסף שמוסיף כפתור להגדלת טקסט, לשינוי ניגודיות וכדומה. לפי הנציבות, סרגל כזה אינו פוטר מהעמידה בדרישות התקנות והתקן, וגם אין חובה להשתמש בו כדי להגיע לרמת ההנגשה הנדרשת.

הסיבה פשוטה: רוב הבעיות נמצאות בקוד ובתוכן, ותוסף שיושב מעל האתר לא מתקן אותן. כפתור בלי תיאור, טופס שהשדות שלו לא מסומנים, תמונה בלי טקסט חלופי או תפריט שאי אפשר להפעיל במקלדת יישארו בעייתיים גם עם סרגל.

דוגמה קטנה לעבודה כזו היא תגית ALT: תיאור קצר של התמונה בקוד, שקורא המסך מקריא לגולש.

בודקים עמודים מייצגים מכל סוג: עמוד הבית, עמודי שירות או מוצר, טפסים, תהליך רכישה ומדיה. משלבים כלים אוטומטיים עם בדיקה ידנית במקלדת ובקורא מסך, כי כלים אוטומטיים מזהים רק חלק מהבעיות.

רשימת ליקויים מסודרת לפי חומרה ולפי מיקום באתר, עם הערכה של היקף העבודה.

מבנה כותרות, תוויות לטפסים, ניווט במקלדת, ניגודיות צבעים, תפריטים וחלונות קופצים.

טקסט חלופי לתמונות, קישורים עם טקסט ברור, כתוביות לסרטונים ומסמכים להורדה.

כתיבת הצהרה שמפרטת את ההתאמות שבוצעו, את קוראי המסך שנבדקו ואת דרכי הפנייה לרכז הנגישות. לדוגמה, אפשר לראות את הצהרת הנגישות שלנו.

כל עמוד, תוסף או עיצוב חדש יכולים לפגוע בנגישות. אנחנו בודקים שינויים לפני שהם עולים ומעדכנים את ההצהרה בהתאם.

לפי הנציבות, העלות של בניית אתר נגיש חדש לרוב אינה גבוהה מזו של אתר לא נגיש, כל עוד עקרונות הנגישות נלקחים בחשבון לפני שמתחילים לבנות. הנגשה של אתר קיים עלולה לעלות יותר, והיא תלויה בגודל האתר, במורכבות שלו ובאיכות הקוד שלו מלכתחילה.

לכן כשאנחנו עובדים על בניית אתר וורדפרס, אפשר לשלב את הנגישות כבר באפיון ובפיתוח. ואם האתר הקיים בנוי על פלטפורמה שלא מאפשרת הנגשה מלאה, נגיד לכם את זה מראש, לפני שמשקיעים בתיקונים.

רוב מה שהופך אתר לנגיש עוזר גם לשאר הגולשים, וגם לגוגל: מבנה כותרות ברור, טקסט חלופי לתמונות, קישורים שמתארים לאן הם מובילים, ניווט עקבי וטפסים פשוטים. זו לא הבטחה לשיפור בדירוג, אבל אלה בדיוק הדברים שאנחנו בודקים גם בקידום אורגני.

כחברת קידום אתרים אנחנו רואים את זה בכל פרויקט: טופס שקל למלא משפיע ישירות על שיפור יחס המרה. הרחבנו על הקשר בין חוויית משתמש וקידום אתרים במאמר נפרד.